Daf 52a
וְכֵיוָן דִּתְנָא וְכֵן הַתִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חַיָּיב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה לְמָה לִי
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁאָמְרוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְּעִיקָּרָן גּוּמּוֹת רַב מַלְכִּיּוֹ אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה גּוּמּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׂעָרוֹת
Rachi (non traduit)
שתי שערות שוכבות. שיהו ארוכות:
אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא לֹא שֶׁיַּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר מַמָּשׁ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שׁוֹכְבוֹת וְנִרְאוֹת כְּמִי שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר עַל הַלָּבָן רָבָא אָמַר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הַמַּקִּיפוֹת מִשָּׂפָה לְשָׂפָה
רַבִּי יִצְחָק וְתַלְמִידִי דְּרַבִּי חֲנִינָא עֲבוּד עוֹבָדָא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְאַף עַל גַּב דְּנִבְעֲלָה אֲזַל רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲזַל רַבִּי יוֹחָנָן אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה שַׁדַּר בַּלָּשָׁא וְאַפְּקוּהָ
Rachi (non traduit)
ואפקוה. מבעלה האחרון שנשאה במיאון זה:
בלשא. חיל:
וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת פְּרוּשׁ וְלָא עֲבוּד עוֹבָדָא
דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה אֲסוּרָה הָא נִתְפָּשָׂה מוּתֶּרֶת וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּשָׂה מוּתֶּרֶת וְאֵיזוֹ זוֹ שֶׁקִּדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשֵׁי טָעוּת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּנָהּ מוּרְכָּב עַל כְּתֵפָהּ מְמָאֶנֶת וְהוֹלֶכֶת לָהּ
Rachi (non traduit)
ואפילו בנה מורכב כו'. דלאו נישואין הוו לענין זנות נמי לא מיתסרה עליה דפנויה בעלמא היא ולא אמרינן בעילות שבעל משגדלה הוו קדושין דקסבר כל הבועל על דעת קדושין הראשונים הוא בועל ולא נתכוין לחזור ולקדשה:
והיא. מיעוטא הוא והכי דריש היא אשה סתמא שקדושיה גמורין היא דכי לא נאנסה אסורה לבעלה ויש לך אחרת שאפילו זנתה שלא באונס מותרת לבעל ולבועל ואיזו זו שקידושיה קדושי טעות כגון ע''מ שאני כהן והרי הוא ישראל וכגון קטנה דאין מעשיה כלום ואמה נמי אין בידה לקדשה:
Tossefoth (non traduit)
קדושי טעות. הקשה ריב''ן וכי לית ליה מתניתין דיבמות (דף ב:) ואי אתה יכול לומר בחמותו ואם חמותו שמיאנו וליכא למימר דמתני' דהתם בקדושי קטנות והכא איירי בקדושי טעות כדקתני בהדיא דרבי ישמעאל בקדושי קטנה נמי איירי שהרי בתו שבאת למאן הוו קדושי קטנות דמינה מייתי רב כהנא ראייה דאינה ממאנת אחר הבאת שערות וקאמר דבר שאמר אותו צדיק יכשל בו זרעו אלמא ר' ישמעאל בקדושי קטנות נמי איירי ואע''ג דיש לפרש למה שאמר אותו צדיק היינו כעין דבר שאמר אותו צדיק שהוא אומר בקדושי טעות ובתו באת למאן מחמת קדושי קטנות מ''מ מדקאמר נמנו וגמרו עד מתי הבת ממאנת עד שתביא ב' שערות משמע דנמנו וגמרו לאפוקי מדר' ישמעאל דליכא למימר לאפוקי מדרבי יהודה דהא רבי יהודה מודה בנבעלה וזאת נבעלה שהרי בנה מורכב על כתפה היה ושמואל דסבר כרבי ישמעאל ואמר בפרק המדיר (כתובות דף עב:) קדשה על תנאי וכנסה סתם אפילו בעל אינה צריכה הימנו גט וכי לית ליה לשמואל מתני' דיבמות (דף ב:) ובפ' המדיר (כתובות דף עג.) פריך לשמואל ממשניות טובא ומשני להו ולא בעי למימר דפליג אסתם משנה וי''ל דר' ישמעאל לית ליה מתני' דיבמות ושמואל לא סבר כר' ישמעאל אלא בקדושי טעות אבל בקדושי קטנות לא סבר כוותיה אלא כמתני' דיבמות (דף ב:) ודמכילתין דתנן עד מתי הבת ממאנת עד שתביא ב' שערות ובפרק מי שמת (ב''ב דף קנו.) קאמר שמואל בהדיא בודקין למיאונין לאפוקי מדרבי יהודה וכן מוכח נמי בפרק נושאין (יבמות דף ק:) דפריך ממאנת מי קא ילדה ומשני בקדושי טעות וכרבי ישמעאל משמע דוקא בקדושי טעות סבר כוותיה ולא בקדושי קטנות דאליבא דשמואל איירי התם והא דאמר שמואל בפ' ב''ש (יבמות דף קט:) ובהמדיר (כתובות דף עג.) קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונישאת צריכה גט משני משמע דאינה מקודשת לראשון מדצריכה גט משני היינו מן התורה אבל מדרבנן צריכה גט מראשון דמשהגדילה אינה יוצאה במיאון כדפרישית:
אָמְרוּ דָּבָר שֶׁאָמַר אוֹתוֹ צַדִּיק יִכָּשֵׁל בּוֹ זַרְעוֹ
אֲמַר לְהוּ רַב כָּהֲנָא לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבִתּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁבָּאת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְמָאֵן וּבְנָהּ מוּרְכָּב לָהּ עַל כְּתֵפָהּ וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הוּזְכְּרוּ דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ (וּבָכְתָה) [וְרָבְתָה] בְּכִיָּיה גְּדוֹלָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ
Rachi (non traduit)
בבתו של רבי ישמעאל. שהשיאתה אמה כשהיא קטנה יתומה ולאחר שילדה באת למאן:
חַבְרוֹהִי דְּרַב כָּהֲנָא סְבוּר לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְאַף עַל גַּב דְּנִבְעֲלָה
וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם נִבְעֲלָה לְאַחַר שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שׁוּב אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמָאֵן
Rachi (non traduit)
שוב אינה יכולה למאן. דהך ביאה הוו להו קדושין גמורין דגדולה היא ובידה לקדש עצמה וכי פליג כשלא בעל לאחר שגדלה פליג ואפ''ה לר''מ לא ממאנת דכיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה שוב אינה יכולה למחות וחלו להו קדושין קמאי:
תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה כּוּ' אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
הלכה כרבי יהודה. שאם לא בא עליה משהביאה שתי שערות שיכולה לעקור נישואי קטנותיה עד שירבה השחור:
אִין הָכִי נָמֵי אֶלָּא אַיְּידֵי דְּפָרֵישׁ מִילֵּי דְתִינוֹקֶת קָמְפָרֵשׁ נָמֵי מִילֵּי דְתִינוֹק
וְכִי תֵימָא מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִתְנֵי וְרָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא אֵימָתַי הוּא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְעַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה
אָמַר רַב חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא שַׁפּוּד שְׁפָחוֹת וְגוּמּוֹת רַב מַלְכִּיּוֹ בְּלוֹרִית אֵפֶר מִקְלֶה וּגְבִינָה רַב מַלְכִּיָּא
Rachi (non traduit)
גבינה. נמי משנה היא באין מעמידין מפני מה אסרו גבינות העובדי כוכבים כו' ואמר רב מלכיא עלה מפני שמחליקין פניהן בשומן חזיר. כל הנך תלתא לא אתא רב מלכיא אלא לפרושי טעמא דמתניתין [או] שיעורא או לאוקמי הלכתא אבל גומות שפוד ואפר מקלה שמעתא דנפשיה היא ורב פפא מחליף שפחות לרב מלכיא ואפר מקלה לרב מלכיו:

בלורית. מתניתין היא עובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלורית שומט את ידו ואמרינן וכמה ואמר רב מלכיא עלה ג' אצבעות לכל רוח:
שפחות. מתניתין היא בכתובות ואמר רב מלכיא עלה הלכה כר''א:
לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה אֲבָל אִשָּׁה בֵּין גְּדוֹלָה וּבֵין קְטַנָּה קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִי אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אִין אִי לָא לָא מַאי טַעְמָא אִשָּׁה כְּאִישׁ
Rachi (non traduit)
גמ' איש כתיב בפרשה. (דברים כ''ה:
ז') ואם לא יחפוץ האיש הלכך קטן לא חליץ אבל אשה בין גדולה בין קטנה:
גְּמָ' וְכֵיוָן דִּתְנַן חַיֶּיבֶת בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת לְמָה לִי
תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמַאן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר
Rachi (non traduit)
ה''ג רבי יהודה אומר עד שירבה השחור ול''ג על הלבן. כלומר שישחיר אותו מקום משערות הרבה:
הַתַּחְתּוֹן וְלֹא הָעֶלְיוֹן אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה
Rachi (non traduit)
התחתון ולא העליון. באיזו הקפת זקן אמרו בתחתון שלמטה ולא העליון:
וְכֵן תִּינוֹק שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חַיָּיב בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה וְרָאוּי לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּקִּיף זָקָן
Rachi (non traduit)
מתני' וראוי להיות בן סורר ומורה משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן. אבל קודם ב' שערות לאו בר עונשין הוא ומשהקיף זקן ראוי להוליד ורחמנא אמר בן ולא הראוי להיות אב:
מַתְנִי' תִּינוֹקֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת וְחַיֶּיבֶת בְּכָל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה
רֵיחָנֵי
Rachi (non traduit)
ריחני. מברכין עליהן בורא עצי בשמים ואין טעון ברכה לאחריו דהנאה מועטת היא:
וּמִי אִיכָּא כְּהַאי גַּוְונָא וְהָכְתִיב אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם וְאָמַר רָבָא אִיּוֹב בִּסְעָרָה חֵירַף בִּסְעָרָה הֱשִׁיבוּהוּ בִּסְעָרָה חֵירַף אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁמָּא רוּחַ סְעָרָה עָבְרָה לְפָנֶיךָ וְנִתְחַלְּפָה לְךָ בֵּין אִיּוֹב לְאוֹיֵב בִּסְעָרָה הֱשִׁיבוּהוּ וַיַּעַן ה' אֶת
אָמַר רַב אָשֵׁי אֲמַר לִי מָר זוּטְרָא קָשֵׁה בַּהּ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא לָא לִישְׁתְּמִיט תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן גּוּמּוֹת אִי אַשְׁמוֹעִינַן גּוּמּוֹת הֲוָה אָמֵינָא עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בִּשְׁתֵּי גוּמּוֹת קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּגוּמָּא אַחַת
Rachi (non traduit)
קשה בה רבי חנינא. אי סלקא דעתך גומות אף על פי שאין שערות לא לישתמיט בכוליה הש''ס חד תנא ולאשמועי' תינוקת שהביאה שתים גומות:
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׁפָחוֹת
Tossefoth (non traduit)
איכא בינייהו שפחות. וא''ת לימא נמי איכא בינייהו אפר מקלה דהוי שמעתתא ותני לה בדרב מלכיא דרב פפא אמר שמעתא דרב מלכיו ויש לומר דה''ק כולהו מתניתא רב מלכיא ושמעתתא יש מהן רב מלכיא ויש מהן רב מלכיו:
רַב פָּפָּא אָמַר מַתְנִיתִין וּמַתְנִיתָא רַב מַלְכִּיָּא שְׁמַעְתָּתָא רַב מַלְכִּיּוֹ וְסִימָנָא מַתְנִיתָא מַלְכְּתָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source